החלטה בתיק בש"פ 7755/13

1.       ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט נ' אבו טהה) במ"ת 9382-10-13 מיום 20.10.2013, בגדרה הורה על הארכת מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

עיקרי כתב האישום

2.       ביום 4.10.2013 הוגש נגד העורר כתב אישום בעבירות של יבוא סמים, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית וניסיון להחזקת סמים שלא לצריכה עצמית. על-פי כתב האישום, עובר ליום 6.8.2013, ביקש העורר, אזרח תאילנדי אשר שהה בישראל ועבד בקיבוץ רבדים על-פי אשרת עבודה זמנית, מאדם אחר מתאילנד שזהותו אינה ידועה למשיבה (להלן: האחר) לשלוח לישראל חבילת דואר ובה סם מסוכן מסוג מתאמפטאמין (להלן: יאבה). אותו אחר שלח אל העורר חבילת דואר ובה 81 כדורים מסוג יאבה. ביום 6.8.2013 נתקבלה החבילה במסוף הדואר האווירי בנתב"ג. אנשי יחידת המכס איתרו את הסם המסוכן והעבירו את החבילה לטיפולה של משטרת ישראל. ביום 23.9.2013, אחר הצהריים, בפעילות משטרתית יזומה, לאחר שהוצאו מהחבילה 76 כדורים מהסם המסוכן, ונותרו בה חמישה כדורים בלבד, נמסרה החבילה לאחראי על העברת החבילות שמתקבלות בדואר בקיבוץ רבדים לידי העובדים התאילנדים. סמוך לשעה 16:50 הגיע האחראי אל מגורי העובדים התאילנדים ומסר את החבילה לעורר. משקיבל העורר את החבילה, נכנס לחדרו, פתח את החבילה והכניס את חמשת הכדורים לכיס מכנסיו. סמוך לאחר מכן, נעצר העורר על-ידי שוטרים.

הליכי המעצר

3.       בד בבד עם הגשת כתב האישום נגד העורר, הוגשה  בקשה להורות על הארכת מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים. על-פי הבקשה, קיימות בידי המשיבה ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של העורר, ובהן, בין היתר: דוחות על אודות תפיסת חבילה מתאילנד בנתב"ג המיועדת לעורר; דוחות הבלשים שצפו בהעברת החבילה לידי העורר ולאחר מכן תפסוה בחדרו כשהיא פתוחה, ואת חמשת הכדורים בכיס מכנסיו; הודעותיו של העורר במשטרה. כמו כן נטען בבקשה כי העבירות המיוחסות לעורר ונסיבות ביצוען מקימות עילת מעצר מכוח סעיפים 21(א)(1)(א), 21(א)(1)(ב), ו-21(א)(1)(ג)(3) לחוק סדר דין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996. המשיבה הוסיפה וטענה בבקשתה כי בנסיבות העניין דנן לא קיימת חלופת מעצר זמינה היכולה להשיג את מטרות המעצר בעניינו של העורר.

החלטת בית המשפט המחוזי

4.       משהסכים ב"כ העורר לקיומן של ראיות לכאורה, הגם שטען לכרסום ממשי בתשתית הראייתית, קבע בית המשפט המחוזי - לאחר עיון בכלל חומר החקירה שהונח לפניו - כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית לחובת העורר, וקיים סיכוי סביר להרשעתו. בית המשפט המחוזי הוסיף וציין כי האכסניה המתאימה לבירור טענותיו של העורר במישור הראייתי היא הערכאה הדיונית, במסגרת ההליך העיקרי. טענתו של העורר כי יש בהבדלים בין שמו כפי המצויין בדרכונו לבין השם המופיע על גבי החבילה כדי לכרסם באופן ממשי בתשתית הראייתית, נדחתה. לנוכח דברים אלה, קיבל בית המשפט המחוזי את בקשת המשיבה והורה על הארכת מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים. נקבע כי בשים לב לאופי וטיב העבירות המיוחסות לעורר קמה חזקת מסוכנות סטטוטורית, וכי אין חלופת מעצר שניתן יהא לשחררו אליה. דברים אלה נכונים ביתר שאת לגבי עובד זר ששוהה בישראל מכוח אשרת עבודה זמנית, ואשר לגביו מקנן חשש להימלטות מן הדין. 

           מכאן הערר שלפנינו.

עיקרי טענות העורר

5.       העורר טוען כי שגה בית המשפט המחוזי משלא קבע כי קיים כרסום ממשי בראיות התביעה ולא הורה על שחרורו של העורר לחלופת מעצר. לדידו, השם שהופיע על דבר הדואר אינו זהה לשמו של העורר; האחראי על הדואר הגיע באופן יזום אל העורר; העורר אכן לקח את החבילה אך כלל לא בדק אם היא ממוענת אליו, אם לאו. מכל מקום, לשיטתו של העורר, לא קיימת כל ראיה ממנה ניתן ללמוד כי אכן ידע בטרם פתיחת החבילה על אודות תכולתה. לא זו אף זו, משלא הוכח כי שפופרת הקרם אכן נסגרה מחדש על-ידי השוטרים שפתחו את החבילה, יש בכך כדי לתמוך בטענתו של העורר כי הכדורים נפלו לכיסו מבלי שידע על תכולתה של השפופרת. בנסיבות אלה, טוען העורר כי פעולותיו אינן נכנסות כלל לגדרי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים. זאת ועוד, לגישתו, מאחר ולא הוכח כי ידע בטרם פתיחת החבילה על כך שהייתה אמורה להכיל 81 כדורים מסוג יאבה, הרי שניתן לייחס לו לכל היותר עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית בכמות של 5 כדורים מסוג יאבה.

6.       העורר מוסיף ומציין כי שגה בית המשפט המחוזי משלא הורה על שחרורו לחלופת מעצר. מעבידו של העורר מוכן להפקיד סך של 10,000 ש"ח ולחתום ערבות צד ג'. לצד זאת, מסכים העורר כי ינתן נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

עיקרי טענות המשיבה

7.       לטענת ב"כ המשיבה, דחה בית המשפט המחוזי בצדק את טענתו של העורר על אודות השם שצויין על החבילה. לדידה, מדובר בשם דומה למדי, ומחלק הדואר אישר בהודעתו במשטרה כי העורר הוא העובד היחיד בעל שם דומה לשם שצויין על גבי החבילה.

8.       המשיבה הוסיפה וציינה כי גם טענתו השנייה של העורר, לפיה כדורי היאבה נפלו מתוך השפופרת לכיסו, צריכה להידחות. טענתו של העורר כי הכניס את השפופרת לכיסו מתוך כוונה להראותה לחבריו אינה עולה בקנה אחד עם חומר הראיות. משנשאל העורר על-ידי השוטרים לגבי מקום הימצאם של חמשת הכדורים, הוא ידע להוציאם מתוך הכיס במכנסיו. לגבי טענתו של ב"כ העורר כי אין ראיות המעידות על כך שהשפופרות היו סגורות באופן הרמטי, מציינת המשיבה כי נערכה בדיקת מעבדה וכי קיים דוח פעולה.

9.       לפי עמדת המשיבה, טענתו של העורר לעניין השאלה האם פעולותיו מבססות לכאורה את עבירת הייבוא לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים, אינה מתקבלת על הדעת. לדידה, יהיה זה מופרך לסבור כי העורר לא ידע על טיבה של המעטפה שנשלחה אליו, ללא תיווך, לא כל שכן בשים לב לכמות הגדולה של הסם המסוכן. בנסיבות אלה, חזקה על העורר כי ידע על הכמות שנשלחה אליו וממילא, מקומן של טענות מעין אלה הוא בהליך העיקרי.

דיון והכרעה

10.      השאלה העומדת להכרעה היא האם הראיות להוכחת אשמתו של העורר, כמצוות סעיף 21(ב) לחוק המעצרים, יש בהן פוטנציאל ראייתי מספיק להרשעה (ראו פסקה 18 להחלטתי בבש"פ 238/13 אימאם נ' מ"י (17.3.2013), והאסמכתאות המצויינות שם).

11.      לאחר שעיינתי בערר על צרופותיו, שמעתי את טענות ב"כ הצדדים ונתתי דעתי על חומר הראיות בתיק המשטרה בעניינו של העורר, הגעתי לכלל מסקנה כי דינו של הערר להידחות. שוכנעתי כי קיימות ראיות לכאורה במידה מספקת, ודי בהן כדי ללמד על סיכויי הרשעתו של העורר בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, כנדרש לשם מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים. בשלב זה, די לטעמי להפנות לתמצית מחומר הראיות המלמדת על אודות מעורבותו של העורר במעשי-העבירה כפי המיוחס לו בכתב האישום:

א.        מאישור תפיסת החבילה של אגף המכס ברשות המסים מיום 6.8.2013 עולה כי החבילה הייתה ממוענת לאדם בשם: VIROT SUTHAM FIBBTZ מרבדים; שמו של העורר המועסק בקיבוץ רבדים, כמופיע בדרכונו, הוא: WIRAT SOSUTHAM. בהודעתו במשטרה מיום 25.9.2013 אישר מר ליבמן המשמש כאחראי מנהלה ומחלק דואר לעובדים התאילנדים כי מסר את החבילה לעורר, משום שמקרב העובדים התאילנדים בקיבוץ רק שמו של העורר דומה לשם שצויין על גבי החבילה, וכי העורר נטל את החבילה לידיו ובשום שלב לא ראה לומר כי החבילה אינה שייכת לו.